למה אנו משתמשים במגני קוורץ למנורות במפעלי שבבים
אם אתם עובדים במפעלי שבבים, אתם יודעים שהחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום הוא השיטה הטובה ביותר. זו שיטה נקייה, ידידותית לסביבה, והיא מאפשרת לחמם את החומרים על ידי שליחת אנרגיה ישירות אליהם. אך יש בעיה אחת: אי אפשר להשאיר את המנורות ללא מגן בחדר נקי. זה כאן שמגני הקוורץ נכנסים לתמונה.
העניין הוא החום.
מגנים אלו אינם קיימים רק למראה. אנו משתמשים בקוורץ בעל טוהר גבוה, מכיוון שהוא מאפשר לקרינת אינפרא-אדום לעבור דרכו בקלות, בלי שהיא תיתקע בו. אם ננסה להשתמש בזכוכית רגילה, היא תספוג את כל החום, תיפגע ובסוף תנשבר.
קוורץ יכול לעמוד בעומס החום. כשהמנורה נדלקת, הטמפרטורה עולה במהירות. הקוורץ מסייע לשמור על המנורה בטוחה, ולמנוע נזקים כתוצאה מהחום.
שמירה על ניקיון (ועל תקינות המנורה)
הבעיה האמיתית היא הזיהום. במפעלי שבבים יש גזים וחומרים כימיים שעלולים להגיע לצינור הקוורץ של המנורה. אם אפילו כמות קטנה מאותם חומרים תגיע לצינור, יהיו לנו בעיות. זה יגרום ליצירת “נקודות חום” – נקודות שבהן החום לא יכול להימלט. לאחר זמן מה, המנורה תישבר.
המגן מסייע למנוע זאת, כך שהמנורה לא תצטרך לסבול. בנוסף, אנו דואגים שהמגנים יהיו קלים להחלפה. אף אחד לא רוצה שהייצור יעצור לשעות רבות רק בגלל שהמגן נטמא.
הקושי בבחירה
שום דבר אינו בחינם. בכל פעם שאנו מוסיפים שכבה בין המנורה לבין השבב, אנו מאבדים קצת אנרגיה. גם עם קוורץ, עדיין נשאר חום מסוים.
תוכלו לראות זאת בחישובי האנרגיה שלכם. אם אתם רוצים קצב חימום מהיר, ייתכן שתצטרכו להגדיל את ההספק כדי לפצות על האנרגיה שנספגת על ידי המגן.
טיפ אחרון: בדקו את המחזיקים של המגן. ודאו שהם חזקים. אם המגן יתחיל לרעוד, עם הזמן ייווצרו שברים קטנים, וזה עלול לגרום לכישלון של המנורה.