למה אנו משתמשים בחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדומה לחימום רכיבי שבבים
כשמדובר בחימום רכיבי שבבים, אנו מעדיפים להשתמש בקרינת אינפרא-אדומה. למה? מכיוון שהשיטה הישנה – שימוש בתנורי חימום רגילים – יוצרת בעיות רבות. תנורים אלו עלולים לגרום להפקת חלקיקים מזהמים, או לחילופין לדרישה לשימוש בחומרים כימיים מזהמים ובחומרים שעלולים לפלוט גזים רעילים, רק כדי להגיע לטמפרטורת החימום הנדרשת.
קרינת אינפרא-אדומה חוסכת את כל זה. במקום לחמם את האוויר, היא שולחת אנרגיה ישירות לתוך החומר.
זו סוג אחר של חום.
ניתן להשוות זאת לעמידה בשמש ביום קר – איננו מרגישים את האוויר שנעשה חם, אלא את החום שפוגע בעור שלנו.
ברכיבי שבבים, קרינת אינפרא-אדומה חודרת לעומק החומר, וגורמת לתגובה שמחממת את החומר מבפנים החוצה. מכיוון שאיננו צריכים לחמם את כל החדר, אנו חוסכים הרבה אנרגיה. בדרך כלל, זה אומר חיסכון של 30% עד 50% באנרגיה בהשוואה למערכות חימום רגילות. זו יתרון גדול עבור הסביבה ועבור חשבון החשמל.
שמירה על טוהר החומרים
אם אתם עובדים עם חומרי חיבור ללא עופרת, אתם יודעים שזה מסובך. יש צורך בטמפרטורות גבוהות מאוד, ובפרופיל תרמי מאוד מדויק.
מנורות אינפרא-אדומה הן הפתרון המושלם – הן מגיעות לטמפרטורות הנדרשות תוך שניות. אין כאן שריפה, אין פיח, ואין פליטות פחמן שעלולות לפגוע ברכיבי השבבים. אנו אפילו מעטפים את המנורות בקוורץ באיכות גבוהה, כדי שלא יהיה צורך לדאוג לגזים שעלולים להיפלט מהן.
החיסרון (כי תמיד יש אחד)
קרינת אינפרא-אדומה היא נהדרת, אך יש לה חיסרון אחד – היא עובדת רק בקו ישר.
אם הרכיבים שאנו רוצים לחמם יש להם צורות מוזרות או גאומטריה לא אחידה, יהיו אזורים קרים. לכן אנו משקיעים הרבה זמן בבחירת זוויות ההחזרה של הקרינה – עלינו לוודא שהחום יגיע לכל פינה ברכיבים.
בנוסף, מכיוון שהחום כה עז, אי אפשר פשוט להתקין את המנורות על כל מסגרת. עלינו להשתמש בחומרי בידוד תרמי איכותיים. אחרת, עלולה להיווצר עיוות במסגרת, או – וזה גרוע יותר – להיפגעו של מערכת הבקרה של חדר הניקיון, וכך כל האנשים בבניין עלולים להתעורר.