למה אנו מכניסים את החיממים שלנו ל”מבחן עמידות ברמת לחות גבוהה”
להשתמש בחיממי חשמל בחדר האמבטיה זה, למען האמת, דבר מעט מדאיג. יש אדים בכל מקום, והמים עופים לכל כיוון.
על האריזה תראו את הסימון IP66 – זו התקן התעשייתי. בעצם, זה אומר שהמארז מוגן מפני אבק, ויכול לעמוד בפני זרמי מים חזקים. אך הבעיה היא שהסימון IP66 הוא רק תיאור של מצב ברגע מסוים. הוא לא אומר לנו מה יקרה לאחר שנתיים של שימוש.
הבעיה של “נשימה”
אנו לא סומכים רק על התעודה. אנו מבצעים מבחן עמידות ברמת לחות גבוהה על כל סדרה של חיממים. למה? כי לחות היא האויב הטבעי של הרכיבים האלקטרוניים.
חשבו על חדר האמבטיה שלכם – לפעמים הוא קר מאוד, ולפעמים הוא חם מאוד. השינויים התדירים בטמפרטורה גורמים לחיממים ל”נשום”. בעצם, החיממים שואבים אוויר לח לתוך המארז דרך סדקים קטנים.
אם הלחות מגיעה לקצוות החשמליים, יש בעיה. זה מתחיל בחמצון, ואחר כך יש סיכוי לקצר חשמלי. אנו משתמשים בתא מבוקר כדי לחקות את התנאים האלו במשך כמה ימים. אנו רוצים לראות בדיוק איפה הסגירות נשברות או איפה הציפוי מתחיל להישחק, לפני שהמוצר מגיע לבית שלכם.
תיקון הנקודות החלשות
ברוב המקרים, הבעיה מתחילה בנקודת החיבור של הכבלים או בחומרי הסגירה.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בסיליקון ופולימרים איכותיים שלא מתעוותים כשהם חמים. אם המוצר לא עובר את המבחן, אנו חוזרים לשלב התכנון ומעצבים מחדש את חומרי הסגירה. אנו מוודאים שההגנה של IP66 תימשך לאורך כל חיי המוצר, ולא רק בשבוע הראשון.
האיזון הנכון
יש עם זאת בעיה אחת: אם אנו סוגרים את המוצר יותר מדי טוב, אנו בעצם יוצרים “תנור”. החום נשאר בתוך המוצר, וזה עלול לפגוע בחוטים החשמליים. זו בעיה שצריך לפתור.
אנו משקיעים הרבה זמן במציאת האיזון הנכון בין סגירה אטומה לבין אוורור יעיל. כך, המים נשארים בחוץ, אך הרכיבים הפנימיים יכולים לנשום. כך נקבל חיממים שהם עמידים למים, אך לא נשרפים מבפנים.