למה אנו מכניסים את החיממים שלנו ל“מבחן העישון”
אם מכניסים חיממר לחדר אמבטיה, בעצם מבקשים ממנו לשרוד שלבים של חום קיצוני ואדי מים עבים. זה קורה כל יום. אנו מייצרים את המנורות שלנו לפי סטנדרטים IP65. זה אומר בעצם שאנו מונעים מהמים לחדור פנימה. אך הבעיה היא שאותו אטימה שעובדת ביום הראשון לא תמיד מספיקה. מתכות ופלסטיק מתרחבים כשהם חמים ומתכווצים כשהם קרים. עם הזמן, תנועות אלו יכולות ליצור סדקים זעירים במבנה המנורה. לכן אנו לא סומכים רק על האטימה. אנו מעריכים את המנורות שלנו גם בתנאי לחות גבוהה.
בעיית “הנשימה”
אדי המים הם ערמומיים – הם יכולים לחדור למקומות שבהם מים נוזליים לא יכולים להגיע. דמיינו זאת כך: כשהמנורה פועלת, האוויר בתוך המנורה מתחמם ומתרחב. כשמכבים את המנורה, האוויר מתקרר ומושך אל תוך המנורה את האוויר הלח מחדר האמבטיה. זו בעצם “נשימה”. אם האטימה אינה מושלמת, הלחות תגיע ישירות למגעים החשמליים. זה עלול לגרום לחלודה או, גרוע מכך, לקצר חשמלי. אנו משתמשים בחדרי בקרה כדי לחקות שנים של “נשימה” בתוך ימים בודדים, כדי לראות בדיוק איפה האטימה עלולה להישבר.
חיפוש אחר נקודת השבירה
אנו לא בודקים רק האם המנורה אטומה למים ברגע שהיא יוצאת מהמפעל. אנו רוצים לדעת מה יקרה לאחר שישה חודשים או שנתיים. אנו חושפים את המנורות להלם תרמי חוזרים ונשנים בסביבות בעלות לחות גבוהה. אנו מחפשים בעיות כמו חוטים חרוכים או קורוזיה על המשקפים. אם המנורה עתידה להיכשל, אנו רוצים שזה יקרה במעבדה שלנו, ולא בתקרה שלכם.
האיזון הדק
החלק הקשה הוא שאם האטימה תהיה חזקה מדי, החום יישאר בתוך המנורה. אם המנורה תהיה אטומה לחלוטין, הרכיבים הפנימיים עלולים להישרף, כי אין לחום מקום להתפזר. זו בעיה של איזון – עלינו לאזן בין האטימה הטובה לבין אוורור נכון וחומרים תרמיים איכותיים, כדי שהמנורה תישאר יבשה מבלי להתחמם יותר מדי. נראה לכם את דוחות הבדיקה שלנו – כי כל אחד יכול לטעון שהמוצר שלו אטום למים. אך עקומת ההזדקנות בתנאי לחות גבוהה? זו האמת. זו הדרך היחידה להיות בטוחים שהחיממר שלכם לא יפסיק לעבוד לאחר מספר חודשים של שימוש.