שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
התקנת נורות אינפרא-אדום בחדר האמבטיה זו כמו המרתק – יש שם אדי מים תמידיים, טיפות מים שעלולות לפגוע בנורה, ורמת לחות גבוהה. אם הבידוד אינו טוב, עלולה להיות בעיה חשמלית – ואף אחד לא רוצה את זה כשהוא יוצא מהמקלחת. כדי לשמור על הבטיחות, עלינו להקפיד על שני דברים: המעטפת של הנורה והנקודות בהן החוטים מחוברים.
התמודדות עם הלחות
צינורות הקוורץ הרגילים לא יכולים להתמודד עם רמת לחות גבוהה כל כך. הלחות יוצרת “גשר” שדרכו החשמל יכול לעבור במקומות לא רצויים – ואז נוצרת בעיה חשמלית. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בזכוכית מחוזקת ובציפויים מיוחדים. אך הסוד האמיתי נמצא במעטפת של הנורה – עליה להיות עמידה בפני לחות. אנו גם מוודאים שהמסלול החשמלי מנותק לחלוטין מהמעטפת של הנורה. אני משתמש בבידודים מסוג סראמיק ובגומיות סיליקון עמידות בפני חום. טיפ נוסף: אם אתם מחברים את הנורה לתקרה, ודאו שהמקסימום של החיבור הוא אטום. גם דליפה קטנה עלולה לגרום לנזק לנורה.
נקודת החיבור – החוליה החלשה
נקודת החיבור היא כמעט תמיד המקום בו נוצרות בעיות. בין אם אתם משתמשים בחוטים רגילים או בחוטים מיוחדים, הלחות נוטה להתרכז בנקודות החיבור. אם אתם משתמשים בחומרים זולים, הם עלולים להתחמצן. זה יוצר התנגדות, שגורמת לחום – ובסופו של דבר הנורה עלולה להינזק. לכן אנו משתמשים בסגסוגות עמידות בפני קורוזיה. עליכם גם לוודא שהחוטים מתאימים להספק הנורה. נורה בהספק 250 וואט שונה מנורה בהספק 1000 וואט – זרם גבוה יותר גורם לחום גדול יותר. כדי למנוע זאת, אני תמיד משתמש בחומרים עמידים בפני חום.
החיסרון
יש חיסרון אחד: כאשר אתם מכסים את הנורה במעטפת עמידה בפני מים, אתם מאבדים חלק מהחימום. הקרן של הנורה נהיית צרה יותר. זה בטוח יותר, אך עליכם לחשוב על מקום ההתקנה של הנורה כדי שהחדר יהיה חם מספיק. דבר אחרון: בדקו את החיבור של הנורה לקרקע. בחדר לח, חוט חיבור רופף עלול להפוך את כל המבנה של הנורה למוליך חשמלי. זו טעות שאסור לעשות פעמיים.